עורך דין הגירה לישראל הוא עורך דין העוסק בייצוג מבקשים שאינם ישראלים ומבקשים לעבור לחיות בישראל. העיסוק מוכר גם כ"עורך דין לענייני אשרות", "אשרה" היא "ויזה" לעניין כניסה ושהייה בארץ. בכל הליך של הגירה לישראל חשוב להשיג ייצוג של עורך דין הגירה לישראל, מהסיבה שהגוף המטפל בכך אינו רואה חובה להסדיר באופן אקטיבי כניסה ושהייה בישראל של פונים זרים שמעוניינים בכך – גם אם יש להם סיבות טובות מאוד וגם אם הפונה מניח שמדובר בהליך אוטומטי (למשל במקרה של הזמנת בן זוג זר/ה של ישראלי והליך מדורג – דבר שלא מתרחש ללא הליך מורכב מאוד הכולל הבנה מוקדמת שלו, הכרת המסמכים הנדרשים להגשה בו, הכרת הנהלים הרלוונטיים של רשות האוכלוסין וההגירה; ועוד).
מדיניות ההגירה של ישראל מוגבלת מאוד וניתן בפועל להגר לישראל רק במספר מצבים ספציפיים, מלבד זכאי חוק שבות (יהודים וממוצא יהודי שאינם יהודים), שיכולים להגר לישראל מכח חוק השבות ושקיימת להם זכות כמעט מוחלטת להגר לישראל (במגבלות פשוטות של העדר עבר פלילי "כבד" למשל).
זכאי חוק שבות הוא שם כולל ליהודים ושאינם יהודים לפי ההלכה היהודית הזכאים לעלות לארץ (דבר שפורסם בתקשורת לאחרונה כ"סעיף הנכד", הקובע זכאות לעלייה לפונים עד דור שלישי אם אחד מסביהם/סבותיהם למשל היו יהודים גם אם הם עצמם לא יהודים). הם זכאים לעלייה לאחר רישום לעלייה בסוכנות היהודית בארץ המוצא ובהגיעם יזכו לסל קליטה כולל (סיוע כלכלי לעלייה). יש שהגיעו לארץ כתיירים והם זכאי חוק שבות ורוצים לשנות מעמד לעולה – במצב עניינים כזה, ניתן להגיש בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה (דבר שייסקר במאמר נפרד), גם כן באמצעות עורך דין הגירה לישראל – ללא יציאה מהארץ.
המסלולים המרכזיים האחרים להגירה לארץ הם מכח זוגיות עם ישראלי ומסיבות הומניטריות כאלה ואחרות.
סעיף 7 לחוק האזרחות קובע כי בן/ת זוג של אזרח/ית ישראל זכאי למעמד ישראלי. ההליך המינהלי הקשור הדבר כולל בפועל הליך מדורג לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי ומוסדר במספר נהלים שונים. ההליך כולל הגשת מסמכים רבים, קיום ראיונות על כנות הקשר; בראשיתו, ניתן לקבלת אשרת עבודה בארץ כתוצאה ממנו ותעודת זהות זמנית; לאחר 5-7 שנים ההליך יכול להסתיים בנסיבות משמחות בקבלת מעמד קבוע לזר/ה שמצוי בזוגיות עם ישראלי/ת.
מעבר להליך מדורג אין הליך "רשמי" להגירה לישראל מהסיבה הפשוטה שישראל מוגדרת כ"מדינת העם היהודי" וכי מראשיתה למדינת ישראל הייתה מדיניות הגירה אחת ויחידה – קליטת יהודים (לאחר השואה באירופה). מחזיקי מעמד ישראלי אחרים הינם אנשים או צאצאיהם של כאלה שישבו בארץ עד פרוץ מלחמת העצמאות ומספר קבוצות קטנות יותר שקיבלו מעמד מכח סיפוח שטחים למדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 (תושבי מזרח ירושלים ורמת הגולן). ההליכים הקיימים נוגעים למקרים הומניטריים, מקרים אנושיים קשים של כאלה שהגיעו למדינת ישראל ומבקשים להשאר בה מסיבותיהם. מדינת ישראל חתומה על אי-אילו אמנות בינלאומיות, שאחת מהן מוכרת כ"אמנת הפליטים" ומחייבת אותה לקלוט פליטים המוכיחים חשש מבוסס לחייהם בארץ מוצאם, כתוצאה ממוצא אתני שלהם או אמונה דתית וכדומה. המוכרים כפליטים הם מיעוט קטן מאוד מאלה שהגישו בקשות כאלה בעבר ואך לאחרונה, בראשית שנת 2022, ניתן מעמד ישראלי (זמני) למגיעים מדרפור שבסודן למשל (אזור שהוכר כאזור שהתרחש בו רצח עם מובנה – בהחלטת ביהמ"ש העליון) שהגיעו עד שנה מסוימת והגישו בקשת מקלט פרטנית עד שנה מסוימת (מהטעם שמדינת ישראל לא טרחה להשיב לבקשותיהם משך שנים רבות). מעבר לכך קיימים מקרים פרטניים בהם ניתן לבסס חשש מבוסס שכזה או מקרים אנושיים המחייבים מתן מעמד ישראלי – למשל במקרה של נשים מוכות שהגיעו כזרות להליך מדורג עם ישראלי ושהו בהליך רוב תקופתו טרם נפרדו מהישראלי עקב אלימות, או שיש להן ילד ישראלי כתוצאה מאותו קשר זוגי ומדינת המוצא שלהן אינה מתקדמת או בטוחה מספיק לשוב אליה ולגור שם עם הילד הישראלי.
עו"ד אלירן בללי מייצג בהצלחה בהסדרת מעמד בארץ כאחד מעורכי הדין המובילים להגירה לארץ, בכל אזורי הארץ: המרכז, הצפון, חיפה, הדרום, ירושלים וכו'; עו"ד אלירן בללי חתום על תקדימים רבים בתחום של הסדרת מעמד לזרים מכוח זוגיות עם ישראלי/ת בבקשות רגילות לאיחוד משפחות; בתחום הסדרת מעמד הומניטרי לנשים מוכות; בתחום הכנסת בני זוג זרים לארץ על אף טענות מצד רשות האוכלוסין וההגירה ל"חוסר כנות קשר", באמצעות ייצוג בבתי הדין לעררים ובבתי המשפט המחוזיים; ובתחום כניסה לארץ של אוקראינים, שנשארו בארץ מפרוץ המלחמה והם היום גרים ועובדים בה מתוך הגנה קבוצתית שניתנה להם לאחר שמדינת ישראל ניסתה לגרש אותם – בעקבות תוצאה ישירה של הליכים משפטיים שעורך דין אלירן בללי, עורך דין להגירה, ניהל.
