משרד עורך דין הגירה אלירן בללי מוביל בתחום טיפול במסורבי כניסה לישראל, מניעת גירוש מישראל ומעניק ליווי משפטי המאפשר כניסה ושהייה בישראל ומזרז את התהליכים.
מסורבי כניסה לישראל – כיצד ניתן להתמודד עם הסירוב
מסורבי כניסה לישראל נחלקים לשני סוגים עיקריים: זרים אשר הבקשה שלהם לקבל אשרת כניסה לישראל נדחתה בזמן שהם שוהים בארץ המוצא (כשמדובר בתושבים זרים מארצות בהן נדרשת אשרת כניסה מוקדמת לישראל – לרוב מדינות לא מפותחות) ועדיין לא נמצאים בישראל; והסוג השני הוא קבוצות של זרים אשר הגיעו לישראל (נתב"ג) ואיש ביקורת גבולות של משרד הפנים סירב להכניס אותם לישראל מכל סיבה. הסיבה העיקרית הרשמית הנטענת ע"י פקידי רשות האוכלוסין וההגירה לסרוב כניסה היא "שיקולי הגירה בלתי חוקית", כלומר שהם מניחים שאותו זר/ה לא מגיעים לארץ למטרות תיירות מצד אחד ומצד שני – אין להם זכות או אפשרות מעשית להגר לישראל כחוק (הדבר מותר רק במסגרת עלייה לארץ ליהודים או במסגרת איחוד משפחות עם ישראלים – ובקשות הומניטריות מיוחדות).
מתקן מסורבים
אלו שהגיעו לנתב"ג והם מסורבי כניסה מועברים למתקן שהייה המכונה "מתקן המסורבים" (או בשמו הרשמי "מתקן יהלו"ם") והוא נמצא בסמוך לטרמינל 1 בשדה התעופה בן גוריון; על אף הטענה כי לא מדובר בבית מעצר, מהזרים השוהים שם נלקחים מכשירי הטלפון הסלולרי והם לא מורשים לצאת ממנו. חשוב לציין כי אלו הנמצאים במתקן המסורבים מוחזקים בו רק עד שתימצא טיסה להעלות אותם עליה לארץ ממנה הגיעו, כלומר זמן קצר של מספר שעות או יום; אלא אם מדובר בתושבים אוקראינים, שם בהתאם לפסיקת בתי המשפט ולצורך לאפשר הליך הוגן, ניתנות להם 48 שעות בישראל לצרכי מיצוי הליך משפטי למניעת גירושם מהארץ (דבר שקרה בעקבות הגעת פליטות רבות מאוקראינה מיד בפרוץ המלחמה שם במרץ 2022, שכן לאוקראינה ולישראל הסכם דו-צדדי שקובע כי נתיני שתי המדינות פטורים מאשרת כניסה מוקדמת).
המשמעות של סירוב כניסה לישראל
מעבר לעוגמת הנפש אותה חווה המסורב, יש השלכות נוספות לאותו מסורב כניסה לישראל שיכולות להשפיע באופן עתידי על המעמד שלו ועל היכולת שלו להיכנס לישראל גם בעתיד. במקרים כאלו שוב עולה החשיבות של בחירת עורך דין מקצועי ובעל ניסיון בתחום שילווה את ההליך ויתערב במהירות האפשרית. בזכות טיפול מהיר ויעיל ניתן לשנות את המצב בחלק מהמקרים ולמנוע גירוש – מעבר לכך, אם מסכימים לגירוש, בהנחה כי הזר/ה ירצה לשוב לישראל ביום מן הימים – הדבר יתאפשר רק בהליך הזמנה מוקדמת ובכפוף לתשלום ערבות גבוהה בסך אלפי או עשרות אלפי שקלים.
"חוק הכניסה לישראל" מעניק שיקול דעת נרחב מאוד לשר הפנים והכפופים לו – כגון עובדי ביקורת גבולות, לסרב כניסה של זרים למדינת ישראל מכל סיבה. ההחלטה של הפקידים מתבצעת לפי הסמכות החוקית שלהם ובהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל והנהלים של משרד הפנים, בכפוף כמובן לכך שלא מדובר בהחלטה שרירותית לחלוטין או שניתנת ללא רקע עובדתי.
מקרים בהם עלולים להיתקל בסירוב כניסה
אדם ששהה בישראל בעבר שלא כחוק – למשל נכנס כחוק וחרג מתנאי אשרתו, באופן מיידי יסורב בגבול – אותו אדם צריך לפנות להליך של "הזמנת זר" בכפוף לערבות, ככל שיש לו קרובי משפחה או חברים בארץ שיכולים לערוב ליציאתו בתום שהייתו בארץ;
המקרה הטיפוסי ביותר לסרוב כניסה הוא של נתינים זרים שמגיעים ממדינות כגון אוקראינה או רוסיה – מדינות להן הסכם "פטור מויזה" הדדי, כלומר שלא נדרש מהם אשרת כניסה מוקדמת – ובכל זאת, בשל משברים פנימיים (מלחמת האזרחים באוקראינה מצד אחד והגיוס הכפוי של גברים ברוסיה לשרות במלחמה מצד שני, למשל) צפויים להתקל במקרה הטוב בהגעה ארצה בחשדנות ובחקירה ארוכה טרם כניסתם; ובמקרה הרע לסרוב כניסה.
משתנים נוספים שיכולים להשפיע על סרוב כניסה הוא למשל חברות בקבוצות טלגרם למציאת עבודה בישראל בטלפון של זר שטוען שהגיע כתייר; אי-רכישה של טיסת חזור, טיסה לצאת מישראל, טרם הכניסה לארץ; וכל סימן מעיד על נסיון להגירה בלתי חוקית לישראל; אדם אשר הגיע עם ויזת תייר ולא יכול להסביר את מטרת הביקור שלו, כמו למשל היכן הוא מתכוון לשהות בזמן ביקורו בישראל, את מי הוא יבקר ועוד; מניעה פלילית או ביטחונית – לרוב נטען בהקשר זרים ממוצא ערבי בעלי דרכון זר ממדינה שלישית שאינה רלוונטית לסכסוך באזור, למשל ארה"ב או שוודיה. בחלק מהמקרים ישנו מידע חסוי בנוגע לאותו אדם ולא ניתן בפועל לפעול למניעת הגירוש, אלא אם אותו "מידע" הינו המצאה מוחלטת של גורמי בטחון. בהקשר זה יוער שכחלק מהסכם הפטור מויזה עם ארה"ב, ישראל נדרשה להמנע מעיכוב גורף של אזרחים אמריקאים ממוצא פלסטיני – וכעת לא ניתן למנוע כניסתם לארץ, אלא בהנתן ראיות ספציפיות לפעילות או תמיכה בארגוני טרור או בארגונים לא-חוקיים אחרים בישראל.
תשאול בכניסה לארץ
טרם ההחלטה על סרוב כניסה, יערך למסורב הפוטנציאלי תשאול בידי עובד ביקורת גבולות המוכשר לכך; חשוב להשיג ייעוץ משפטי טרם לתשאול, שכן לרוב הפקידים יבקשו לפתוח את הסלולרי של המבקש להכנס ולחטט בו – על אף שכבר נפסק שהדבר מהווה "חיפוש לא חוקי" ושמותר לסרב לכזה חיפוש, שמתבקש ללא צו בימ"ש. מעבר לכך, חשוב לקבל הדרכה על מה מותר להגיד ומה אסור להגיד בתשאול (ומראש ממה להמנע כדי למנוע חשדות מיותרים, שכאמור מתעוררים גם במקרים של זרים תמימים המגיעים ממדינות שבהן יש משבר).
סירוב כניסה לאלו שיש להם בן/בת זוג ישראליים
מבחינת משרד הפנים הישראלי כל זוגיות בין ישראלי וזר, הכוללת כניסה לארץ, מחייבת פתיחת תיק להסדרת מעמד בן זוג זר. אין באפשרות זר/ה לבקר ישראלי המצוי איתו בזוגיות, בהנתן שהמידע הזה ידוע לרשות האוכלוסין וההגירה. במקרים מעין אלה, שטרם החליטו בני הזוג להשתקע בישראל למשל, מומלץ למסור את המידע לגבי הישראלי אך להדגיש כי לא מדובר בזוגיות המחייבת השתקעות, למשל להסביר כי בני הזוג מיודדים וכי הזר/ה ישהה אצל הישראלי לתקופת זמן מוגבלת (תוך שבידי הזר כרטיס טיסה חזור – מתוך הבנה שבתי הדין דוחים ברוב המקרים כל ערר המחשיד את המערער בו ב"עשיית דין עצמית", במובן של לקבוע עובדות בשטח לגבי השארות הזר/ה בארץ טרם פתיחת הליך להזמנת בן זוג זר).