אזרחות ישראלית לתושב קבע – כיצד מקבלים?
תושבי קבע ישראלים לרוב הינם תושבי מזרח ירושלים ורמת הגולן לרוב שקיבלו מעמד של תושב קבע מכח החלטות ממשלה על סיפוח שטח מגוריהם למדינת ישראל והחלת הכללים והחוקים שלה בשטח בו הם התגוררו – ושהיה בריבונות קודמת אחרת (במקרה של מזרח ירושלים- כמו שאר אזור יהודה ושומרון – ריבונות ירדנית; ובמקרה של רמת הגולן – ריבונות סורית; בשני המקרים הסיפוח נעשה מכח חוק של הכנסת). מעבר לכך ישנם תושבי קבע ישראלים שמחזיקים במעמד זה מכוח הליך מדורג שלא הסתיים בהתאזרחות הזר/ה הנשוי לישראלי/ת ומקבלי מעמד קבע מכח סיוע לכוחות הבטחון של מדינת ישראל, שלהם או של בני משפחתם, לאחר מעבר הליך של שיקום בידי מנהלת שיקום סייענים במשרד הבטחון.
כל תושב קבע יכול להגיש בקשה להתאזרחות שנבחנת לפי נוהל הקרוי "נוהל מרכז חיים" ובהתאם לתנאי סעיף 5 לחוק האזרחות, שבבסיסם הם:
- נמצא/ת בישראל בעת הגשת הבקשה.
- שוהה בישראל כדין ב-3 השנים האחרונות.
- השתקע בישראל או שיש בדעתו לעשות כן (הכוונה היא להתגורר בישראל באופן קבוע).
- יודע עברית ברמה סבירה.
- ויתר על אזרחות קודמת (אם הייתה לו) או הוכיח שיש בכוונתו לעשות כן, ככל שיש או יכולה להיות אזרחות אחרת.
אזרחות מאפשרת לאדם שלא היה אזרח קודם לכן מספר אפשרויות חשובות מאוד ובכלל זה: הצבעה בבחירות הארציות, דרכון ישראלי, אפשרות נוחה יותר לקבלת שרות מרשויות המדינה – למשל שינוי כתובת אוטומטי בתעודת זהות, שתושבי קבע לא זוכים לה ועוד ועוד.
הנוהל הרלוונטי מגדיר איסוף מסמכים המעידים על מרכז חיים בארץ במשך שלוש השנים האחרונות ולאחר מכן יש לערוך ראיון למבקש ובחינה קצרה של רמת העברית שלו/ה. מעבר לכך, מרבית לשכות רשות האוכלוסין וההגירה פונות בבדיקות נוספות כגון: העדר רישום פלילי "קשה" או קרוב בזמן עבור המבקש, העדר קשרים מפוקפקים לעוסקים בפלילים/עבירות בטחון, בחינה של משתנים אחרים כגון למשל האם אותו אדם עבר עבירה של ריבוי נשים (עבירה פלילית) – גם אם לא נאשם בעבירה אי-פעם ועוד.
עורך דין אלירן בללי ייצג בהצלחה בהליכי התאזרחות רבים ופתר אף מקרים של שנים רבות של חוסר מענה מצד משרד הפנים בהקשר בקשות התאזרחות שהוגשו בלשכות רשות האוכלוסין השונות – ונענו רק לאחר התערבות משפטית של עורך דין אלירן בללי – עד קיום טקס ההתאזרחות וקבלת תעודת הזהות החדשה עצמה – במעמד "אזרחות ישראלית".
