הליך מדורג הוא הליך להסדרת מעמדו של אדם בישראל, המורכב ממספר שלבים. ההליך המדורג נועד להבטיח כי המבקש להסדיר את מעמדו בישראל עומד בכל הדרישות הנדרשות, כגון:
כנות הקשר המשפחתי או הרומנטי בין המבקש לבין בן/בת הזוג הישראלי/ת
היעדר מניעה פלילית או ביטחונית
יכולת כלכלית להסתדר בישראל
הליך מדורג הוא הליך בירוקרטי ארוך ומורכב, שיכול להימשך מספר שנים. במהלך ההליך, המבקש נדרש לעמוד במספר דרישות, כגון:
הגשת מסמכים שונים, כגון תעודת זהות, תעודת נישואים או זוגיות, אישור עבודה, אישור הכנסות, ועוד
תשלום אגרות ועמלות
השתתפות בראיון עם פקיד/ת הרשות האוכלוסין
הליך מדורג הוא הליך הנהוג במספר מדינות, כולל ישראל. בישראל, הליך מדורג ייחודי בישראל להסדרת מעמדם של בני זוג זרים של ישראלים, אך מאפיינים שונים של ההליך עצמו מתבקשים ע"י עובדי רשות האוכלוסין וההגירה בהליכים נוספים:
הסדרת מעמדם של עולים חדשים
הסדרת מעמדם של עובדים זרים
הסדרת מעמדם של פליטים
שלבי הליך מדורג בישראל
הליך מדורג בישראל מורכב ממספר שלבים, כאשר כל שלב מקנה למבקש מעמד מבוסס יותר בישראל.
שלב 1: אשרת שהייה ועבודה
השלב הראשון בהליך המדורג הוא מתן ויזת שהייה ועבודה למבקש. ויזת זו מאפשרת למבקש להיכנס לישראל ולשהות בה לתקופה של שישה חודשים. במהלך תקופה זו, המבקש נדרש לעמוד במספר דרישות, כגון:
להוכיח כי בכוונתו להשתקע בישראל
להוכיח כי אין כל מניעה פלילית או ביטחונית
להוכיח (בעיקר) את כנות הקשר
שלב 2: אשרת שהייה לטווח ארוך
אם המבקש עומד בכל הדרישות בשלב הראשון, הוא יקבל ת"ז ארעית, המאפשרת לו להישאר בישראל למשך כל מועד חידוש, לרוב לשנה. במהלך תקופה זו, המבקש נדרש לעמוד במספר דרישות נוספות, כגון:
להוכיח כי הוא נשאר בקשר עם בן/בת הזוג הישראלי/ת
להוכיח כי הוא מסוגל לפרנס את עצמו
להמשיך להגיש מסמכים הנוגעים למרכז חיים בישראל
שלב 3: תושבות קבע
אם המבקש עומד בכל הדרישות בשלב השני, הוא יקבל תושבות קבע או אזרחות בישראל. תושבות קבע מאפשרת למבקש להישאר בישראל לצמיתות, אך היא אינה מעניקה לו אזרחות ישראלית – אזרחות ישראלית ניתנת רק אם הזר עומד בסעיף 5 לחוק האזרחות – ידיעת מה של השפה העברית, בתוך ההליך המדורג. ככל שלא יעמוד הזר בתנאי זה – עליו להגיש בקשה להתאזרחות, ככל שהוא רוצה בכך.
שלב 4: אזרחות ישראלית
אם המבקש עומד בכל הדרישות בשלושת השלבים הראשונים, הוא יכול להגיש בקשה לאזרחות ישראלית. בקשה זו תבחן על ידי גורמים רמי מעלה בלשכת רשות האוכלוסין הקרובה למקום מגוריו, לרוב מנהלת הלשכה. אם המבקש יעמוד בתנאי הנוגע לידיעת השפה העברית ובנוסף יוכיח המשך מרכז חיים בארץ, תוך המנעות מהסתבכות בפלילים למשל – יוכל לקבל אזרחות ישראלית.
משך ההליך
משך ההליך המדורג יכול להימשך מספר שנים, בהתאם למספר גורמים, כגון:
איכותם והתאמתם של המסמכים המבוקשים להגשה בהליך לדרישות רשות האוכלוסין וההגירה
הצלחה בראיונות כנות קשר עם בן הזוג הישראלי
תוצאות בדיקות הרקע שנעשות לזר לגבי עברו
לבד ממקרים חריגים הטעונים התערבות משפטית, הליך מדורג לבני זוג זרים של ישראלים נמשך בין חמש לשבע שנים.
הליך מדורג – קבלת מעמד ישראלי כתוצאה מזוגיות
הליך מדורג הוא הליך למתן מעמד לבן/ת זוג זר/ה של ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי. ההליך הוא בפועל דרך הפעולה של רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים כדי לתת לאותו זר/ה מעמד ישראלי כתוצאה מזוגיות בהתאם להוראות סעיף 7 לחוק האזרחות. "ישראלי" לצורך ההליך הינו אזרח ישראלי או תושב קבע.
ההליך המדורג מתחיל בהגשת בקשה מקוונת, באמצעות מחשב, לרשות האוכלוסין וההגירה – שמגיעה ללשכת הרשות הממוקמת בסמוך למקום המגורים של בן הזוג הישראלי. הבקשה כוללת תשלום אגרה של כ-1,000 ש"ח ומסמכים רבים שקשורים לבני הזוג ולקשר ביניהם, חלקם מסמכי סף מארץ המוצא של הזר/ה וחלקם מסמכים המעידים על מרכז חיים בארץ של הישראלי/ת.
המסמכים המרכזיים המבוקשים מארץ המוצא של הזר/ה הם: תעודת יושר, תעודת לידה, דרכון זר עם תוקף לשנתיים קדימה לפחות ותעודה המעידה על מצב אישי קודם ונוכחי (הוכחה במסמך רשמי שהזר לא נשוי לאחר). במקרה של בני זוג נשואים נדרשת גם תעודת נישואין (בלא-תלות מאיזו מדינה). מסמכים שאינם בעברית או בערבית חייבים להיות מתורגמים ומאומתים נוטריונית ונושאים חותמת אפוסטיל.
מסמכים מישראל הנדרשים מהישראלי הם תעודת זהות ישראלית וספח, טאבו/הסכם שכירות ברשות המקומית הרלוונטית, אישור על מגורים באותה רשות מקומית מראש המועצה/עיר (במקרים מסוימים ניתן בלי – כי חלק מראשי הרשויות מסרבים לחתום על מסמך מעין זה), חשבונות המעידים על צריכה במקום המגורים מהשנה האחרונה (מים, חשמל, ארנונה ועוד), תמונות משותפות של בני הזוג, מכתבים מישראלים שמכירים את בני הזוג כבני זוג (שלושה), אישור על ניהול חשבון בנק, העתק שיחות טלפון/הודעות בין בני הזוג, אישור חברות בקופת חולים, אישור על קבלת קצבאות ביטוח לאומי ותלושי שכר/שומה לעצמאים. הרשות יכולה לדרוש אף מסמכים נוספים מעבר לאלו.
מעבר למסמכים חיצוניים בני הזוג מתבקשים גם למלא שני טפסי בקשה (הבקשה למתן מעמד עצמה ועוד טופס בקשה כללי למתן אשרה ישראלית כללי).
לאחר הגשת הבקשה ותשלום אגרה יש לקבוע תור להצגת המסמכים ואימותם בפועל מול פקיד של רשות האוכלוסין וההגירה. לאחר מכן לרוב יערך לבני הזוג "ראיון כנות קשר" בו ישאלו שאלות זהות (אך בנפרד) בנוגע לקשר הזוגי והכרותם. הראיון אינו קבוע ואורכו משתנה ממקרה למקרה בהתאם להתרשמות פקידי הרשות מקשרם של בני הזוג.
התהליך עצמו אורך כ-5 עד 7 שנים מעת הגשת הבקשה בהתאם לזמני הטיפול של הלשכה הרלוונטית ובמסגרתו הזר יקבל אשרות שהייה זמניות בארץ מסוג ב/1 – עובד זר וא/5 – תושב ארעי בתחילה במשך שנים אלה. א/5 – תושב ארעי הינה אשרה "מתקדמת" יותר המאפשרת לזר לחסות תחת חוק בריאות ממלכתי ולקבל ביטוח בריאות ישראלי למשל. בסיום התהליך הזר יכול לבקש להתאזרח אם הוא עומד בתנאי סעיף 5 לחוק האזרחות (יודע לדבר עברית במידת מה) או לבקש רשיון לישיבת קבע.
"חוק האזרחות" הנוגע להליך מדורג של תושבי שטחים מגביל אותם מלקבל מעמד ישראלי והם נדרשים לאותו תהליך המתואר מעלה רק שבסופו יקבלו היתר מטעם המנהל האזרחי לשהייה בארץ ללא מעמד ישראלי. בתנאים מסוימים של גיל ו-ותק אותם תושבי שטחים לשעבר שנישאו לישראלים (לתושבי שטחים אין אפשרות להליך מדורג כידועים בציבור) יכולים לבקש א/5 ואף מעמד קבע (בחלוף שנים רבות של הליך ומעל לגיל מבוגר, שמשתנה מעת לעת בהתאם לחקיקת החוק – שנחקק כל פעם כ"הוראת שעה", כלומר חוק זמני, משנת 2002 ועד היום).
עורך דין אלירן בללי הינו מעורכי הדין המובילים בארץ להסדרת מעמד של זרים המצויים בזוגיות עם ישראלי/ת ומנוסה בליווי הליכים מדורגים רבים, כולל מקרים שבהם יש מחסור מסמכים ממדינת המוצא למשל או קשיים אחרים שאינם תואמים את נהליה של רשות האוכלוסין וההגירה; לעורך דין אלירן בללי הצלחות ותקדימים רבים בהקשר הליך מדורג במקרים מסובכים הנוגעים לעניין והוא ליווה באופן כללי מאות זוגות בהליך מדורג עד לקבלת היתר או אשרה וגם לאחר מכן בחידושי האשרות עד להגעה למעמד קבוע.
