זכויות וחובות של תושבים זרים בישראל שחשוב להכיר
במדינת ישראל מתקיימות שתי מערכות חוק מקבילות בהקשר זרים – אחת נוגעת ל"סתם" זרים מרוב מדינות העולם והשנייה נוגעת לפלסטינים תושבי שטחים. מכיוון שעל תושבי שטחים מוטלות מגבלות להסדרת מעמדם בארץ, כך גם למשל יכולים בנקל גופי אכיפה דוגמת משטרת ישראל לעצור ואף לשפוט תושבי שטחים בטענה לשהייה בלתי-חוקית בארץ.
ככל שמדובר בתושב זר אחר השוהה בארץ ללא אשרה בתוקף (לתושבי שטחים יש בהגדרה רק "היתרים", שניתנים מהמנהל האזרחי בשטחים – כלומר צה"ל), לכל היותר הוא יכול להיעצר בידי משטרת ההגירה ולהיות מושם במעצר עד הרחקתו מהארץ בטיסה לארץ מוצאו. ככל שאין טיסה אפשרית לארץ מוצאו – למשל במקרה של תושבי אוקראינים, ממילא לא ניתן לגרש את אותו אדם למדינה אחרת על-פי חוק ולכן בהקשר אוקראינים למשל מתקיימת "מדיניות אי-הרחקה", כלומר מדינת ישראל לא מגרשת אותם כל עוד מצב המלחמה באוקראינה נמשך והדבר אף עוגן בפסיקת ביהמ"ש העליון.
מעבר להם, ישנן מדינות שמדינת ישראל לא הכירה בהן כ"מסוכנות" באופן גורף אך היא אינה מרחיקה אליהן – בראש ובראשונה אריתריאה. מספר התושבים האריתריאים ש"זכו" לקבל הכרה כפליטים אפסי – בדומה למדיניות הכללית של מדינת ישראל בהקשר תושבים זרים מכל מיני מדינות מהעולם השלישי. אך מהצד השני של המטבע – מדינת ישראל גם לא מגרשת אותם.
כל אדם השוהה בישראל כחוק – מכח בקשת למקלט מדיני שהגיש למשל, אשרת עבודה, אשרת סטודנט, מדיניות אי-הרחקה הנוגעת לנתיני מדינות מסוימות כפי שציינתי מעלה זכאי להיות מועסק בעבודה שכירה. הוא אינו זכאי בבסיס לפתוח עסק עצמאי ברשות המסים. כל אדם השוהה בישראל כחוק זכאי לכל הזכויות המוקנות בחוק לעובד ישראלי – כשלגבי חלקם, כשלא ניתן למשל לפתוח להם קרן פנסיה, המעסיק מחויב לשמור את הכספים בפיקדון מיוחד ונפרד (קרנות הפנסיה לא פותחות קרן פנסיה עבור תושב זר שאין להם אינדיקציה למתי יעזוב את ישראל או יוכר כתושב שיש לו מעמד מתחדש או קבוע, קרי שיוכל להשאר בישראל לתמיד). כל שאר הזכויות המוקנות בחוק לעובד ישראלי כגון ימי מחלה, דמי הבראה, תשלום עבור נסיעות ועוד מחויבות בתשלום עבור כל תושב זר השוהה בישראל כחוק.
בבסיס לכל תושב זר יש זכות לנסוע ולהגיע לכל מקום שנמצא בישראל – וכל תושב זר שנכנס ארצה כחוק יכול לעשות כך גם כן. לא כך הדבר ככל שזה נוגע לביקור בשטחי הגדה המערבית למשל (לתושבים זרים שנכנסו לישראל במעבר גבול ישראלי אסור בבסיס בחוק לבקר בשטחי A למשל בגדה המערבית, המצויים באחריות אזרחית ובטחונית של הרשות הפלסטינית). הכניסה לישראל באשרת תייר היא "כיוון אחד", כלומר שגם אם ישנה אשרה בתוקף והתושב הזר יצא מישראל – אין ערובה כלשהי שהוא יוכנס שוב לישראל כשינסה להכנס לשוב. בפעם אחת ייצג עו"ד בללי אדם שנסע כדי להתחתן עם זוגתו לאחר שנכנסה לארץ באשרת תייר למשל – הפנייה לייצוג נעשתה תוך כדי שאותה זרה כבר הועלתה למטוס גירוש חזרה למולדתה, שכן אותו אדם לא טרח לפתוח תיק להסדרת מעמד הזרה בהליך מדורג בהתאם לזוגיות איתו מבעוד מועד ופשוט הניח כי יכניסו אותה בשדה התעופה חזרה. זכותו של אדם ישראלי להקנות מעמד ישראלי לבן/ת זוג אינה מוחלטת במובן זה שיש להסדיר את המעמד בהליך מדורג מראש למשל – שכן בהגעה עם רשיון נישואין לנתב"ג למשל, רוב הסיכויים כי רשות האוכלוסין וההגירה – ביקורת גבולות – משרד הפנים דווקא יטה לגרש את הזר/ה וימסור לישראלי/ת כי חובתו/ה לפתוח הליך מדורג מראש ולבקש במסגרתו אשרת כניסה (כי אותו זר/ה אינו/ה תייר/ת כבר – היא/הוא בעל/ת פוטנציאל לקבל מעמד ישראלי).
לתושב זר יש זכות לגישה לערכאות והוא יכול לנהל הליכים משפטיים בישראל – אזרחיים (אם למשל מישהו חייב לו כסף); מנהליים – למשל מול משרד הפנים, ככל שהוא סבור שיש להסדיר את מעמדו או שהייתו בארץ בצורה קבועה יותר מתייר או אדם שנכנס לארץ בדרך אחרת; וכמובן פליליים, ככל שהוא סבור שנפגע בארץ מעבירה והוא מבקש להתפצות על נזקיו למשל.
עורך דין משרד הפנים אלירן בללי מנוסה מאוד בהסדרת שהייה ומעמד של תושבים זרים – תושבי שטחים ותושבים זרים מחוץ-לארץ – מכלל מדינות העולם, בכל הליך חוקי המאפשר זאת – הכל לטובת התוצאה האפשרית ביותר עבור הלקוח. הסדירו שהייתכם ומעמדכם בארץ עוד היום – פנו לעו"ד אלירן בללי עוד היום.
