עורך דין משרד הפנים הוא עורך דין העוסק בייצוג פונים זרים וישראלים המבקשים לקבל אשרה (גם: "ויזה" בארץ). פונים זרים לרוב פונים לקבלת אשרת שהייה מכח נישואין או זוגיות עם ישראלי וחלקם מבקשים לקבל היתר עבודה ושהייה בארץ מכל מיני סיבות.
פונים ישראלים לרוב הינם ישראלים חסרי אזרחות, למשל תושבי ישראל המחזיקים באשרת א/5 – רשיון לישיבת ארעי, שמתחדשת מדי שנה או שנתיים בכפוף לכך שהאדם שומר על מרכז חיים במדינת ישראל או למשל תושבי קבע שאינם אזרחים – שרובם הינם תושבי מזרח ירושלים ורמת-הגולן הדרוזים, שבעת סיפוח השטח לא קיבלו אזרחות ישראלית מכח חוק האזרחות, הקובע אזרחות מכח ישיבה בארץ – רק למי שהיה בארץ טרם פרוץ מלחמת העצמאות ולצאצאיו (או לזכאי חוק שבות – יהודים וממוצא יהודי).
"אשרות" היא הגדרה נרחבת לכל מסמך המאפשר לאדם, ישראלי או זר, כניסה או שהיה בארץ לצורך מסוים.
יש שוני בין "אשרה" ו"היתר" במובן זה שלרוב "אשרה" מתייחס למסמך שמעיד על איזשהו מעמד ישראלי או "מקום בדרך" למעמד ישראלי קבוע.
מרבית האשרות מונפקות ע"י רשות האוכלוסין וההגירה – תחת שר הפנים; מיעוטן, המכונות "היתרים", מונפקות ע"י רשויות צה"ל ומהוות מעין "תחנת סוף" שכן ללא עמידה בקריטריונים קשיחים של גיל ו-ותק, היתרים אלה אינם מאפשרים "מעבר" לשלב הבא שהוא מעמד ישראלי.
מעמד ישראלי בכוונתו הינו מעמד שניתן לאדם ומגדיר אותו כישראלי.
סוגי האשרות הנפוצים הקיימים בהליכים מול משרד הפנים, לפי סדר מבחינת האפשרויות שיש למחזיק האשרה:
ב/2 – אשרת תייר, מאפשרת שהייה מוגבלת בארץ ללא עבודה; ניתנת לתיירים המגיעים לארץ – בהתאם לארץ מוצאם, בתאום מראש או בשערי ישראל ללא תאום מראש (בהתאם להסכמות בין המדינות).
ב/1 – עובד זר – אשרה המאפשרת לאותו אדם לעבוד ולשהות חוקית בארץ כל זמן שהיא בתוקף. לרוב ניתנת לחצי שנה/שנה. ב/1 מהווה שלב ראשון בהליך מדורג (הליך לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי/ת). ישנן אשרות ב/1 המוגבלות לסוג עבודה מסוים במובן זה שאותו אדם הגיע לעבוד בתחום מסוים (למשל לעובדות בתחום הסיעוד או החקלאות); אותה אשרה מוגבלת בזמן באופן כללי ולא ניתן לחדשה עד אין קץ (ישנן מגבלות מובנות בחוק עובדים זרים ובתקנות לגבי משך שהות העובד הזר, גם אם שהה ברשיון כל הזמן וגם אם לא חרג מתנאי אשרתו).
א/5 – תושב ארעי- אשרה שהיא תעודת זהות ישראלית לכל דבר המתחדשת פעם בשנה; האשרה מאפשרת, כשהיא בתוקף, לעשות כל פעולה מול רשות ישראלית ציבורית רשמית כגון: לימודי נהיגה, קצבאות ביטוח לאומי, קופת-חולים ועוד. היא ניתנת לשנה/שנתיים לרוב – אך במקרים חריגים יש לחדשה כל כמה חודשים (למשל, כשהיא ניתנת כתוצאה מצו בימ"ש ולא מהחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה). היא מהווה שלב שני בהליך מדורג (הליך לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי/ת).
רשיון לישיבת קבע – תושב קבע – אשרה המאפשרת שהייה ומגורים קבועים בארץ, יחד עם כל ההטבות הניתנות לישראלים, באופן קבוע (קופת חולים, ביטוח לאומי, רשיון נהיגה ואפילו הצבעה בבחירות המקומיות). הרשיון לא מאפשר דרכון (שכן הוא אינו "אזרחות") או הצבעה בבחירות הכלליות. רוב המחזיקים בו הינם תושבי מזרח-ירושלים, מקבלי מעמד ישראלי מכל סיבה שלא עומדים בתנאי סעיף 5 לחוק האזרחות (לא עומדים בתנאי זכאות לחוק השבות מבחינת יהדות – ולא דוברי עברית "במידת מה"); ופונים זרים בהליך מדורג שמחזיקים באזרחות מדינה אחרת ולא הסכימו לוותר על אזרחותם הזרה, תוך שמדינת מוצאם לא מאפשרת להם להחזיק באזרחות כפולה.
אזרחות – כרוב הישראלים, מעמד ישראלי שחורג מתחום ה"אשרות" במובן זה שהוא אינו ניתן לשלילה כמעט; ניתן מכח לידה לרוב או בסיום הליך מדורג (הליך לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי/ת) אם הזר לומד מספיק עברית.
מעבר לכך קיימות אשרות רבות שניתנות לנכנסים לארץ למטרות דתיות למשל (צליינים למשל המבקשים לבקר באתרים המקודשים לנצרות בארץ, אנשי כמורה, אנשי דת מוסלמיים וכד'); אשרות לזכאי שבות שמטעמי מס לא יכולים לעשות עלייה לארץ; אשרות לסטודנטים זרים ועוד.
עורך דין משרד הפנים אלירן בללי חשוב מאוד בבקשה לקבלת כל אשרה כמעט – ולשדרוג כל אשרה, שכן הגשת הבקשות למשל לשינוי ממעמד זמני לקבוע או מקבוע לאזרח – מסובכת מאוד ודורשת הבנה עמוקה מאוד של נהלי רשות האוכלוסין וההגירה (משרד הפנים) והתנהלותו בטיפול בתיקים, למשל ייעוץ בראיונות שונים הנערכים למבקשים; לכל אשרה יש את כלליה שלה – ואת הדרך לקבל אותה בכל הליך רלוונטי. עו"ד אלירן בללי מייצג בהצלחה בקבלת אשרות כניסה ושהייה בארץ מול כל לשכות רשות האוכלוסין וההגירה ברחבי הארץ וחתום על הצלחות רבות, במקרים סבוכים, שבהם לא רצתה רשות האוכלוסין וההגירה לתת אשרה בתחילת הנסיון להכנס, לשהות ולחיות בארץ (מכל מיני סיבות); וגם בהגשת בקשות התאזרחות עבור תושבי קבע למשל, בבקשות קשות מאוד שעוכבו על ידי משרד הפנים שנים רבות עד התערבותו של עורך דין אלירן בללי ופנייה לבתי המשפט.
עורך דין מומחה משרד הפנים – המפתח להצלחה בהסדרת מעמד
עורך דין מומחה משרד הפנים אלירן בללי מומחה בדיני ההגירה לישראל, ובפרט בהליכים מול משרד הפנים. תחום זה עוסק במגוון רחב של נושאים, ביניהם:
- הסדרת מעמד בישראל: קבלת אזרחות, רישיון ישיבה, אשרת עבודה, ויזה לתייר ועוד.
- איחוד משפחות: הבאת בני זוג וילדים לישראל.
- בקשות מקלט: הגנה על פליטים ונרדפים.
- התמודדות עם צווי גירוש: מניעת הרחקה מישראל.
- ערעורים: הגשת ערעורים על החלטות משרד הפנים.
ליווי של עורך דין מומחה משרד הפנים יגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה שלכם בהליכים מול משרד הפנים.
בזמן שיש לא מעט עורכי דין משרד הפנים, הניסיון והחתירה לניצחון ללא פשרות היא זאת שמציבה את משרד עורכי הדין בהנהלת אלירן בללי בראש רשימת עורכי דין ומעניקה לכם את השקט הנפשי והליווי המקצועי ביותר.
עורך דין תושב ארעי שיעמוד לצידכם וילווה את התהליך
קבלת מעמד של תושב ארעי בישראל היא צעד משמעותי בדרך לבניית חיים חדשים בישראל. תהליך זה, אמנם, עשוי להיות מורכב, אך עם ליווי מקצועי של עורך דין תושב ארעי מומחה, תוכלו להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם ולהגשים את החלום הישראלי.
עו"ד משרד הפנים – להצליח להתמודד מול הרשויות
בחירת עו"ד משרד הפנים היא החלטה חשובה, המשפיעה באופן ישיר על סיכויי ההצלחה שלכם.
הקריטריונים החשובים ביותר בבחירת עו"ד משרד הפנים:
- מומחיות וניסיון: ודאו שלעורך הדין יש ניסיון מוכח בתחום ההגירה והסדרת המעמד.
- היכרות עם המערכת: עורך דין שמכיר היטב את רשות האוכלוסין וההגירה, את הנהלים ואת האנשים, יוכל לייצג אתכם בצורה הטובה ביותר.
- זמינות ותקשורת: חשוב לבחור עורך דין שיהיה זמין עבורכם ויעדכן אתכם באופן שוטף בהתפתחויות.
- אמינות ושקיפות: בחרו עורך דין אמין, שיסביר לכם את התהליך בצורה ברורה ושקופה.
הסדרת מעמד
הליך הסדרת המעמד כרוך בהתמודדות עם חוקים ותקנות מורכבים, הגשת טפסים רבים, איסוף מסמכים ועדויות, ולעתים אף התייצבות בפני רשויות ההגירה. טעויות או עיכובים בתהליך עלולים להוביל לדחייה, קנסות, ואף גירוש מישראל.
לכן, חשוב לפנות אל עורך דין הסדרת מעמד מנוסה, אשר בקיא בחוקי ההגירה ויכול לסייע לכם בכל שלבי התהליך. עורך הדין אלירן בללי ילווה אתכם באופן אישי, ייעץ לכם לגבי האפשרויות העומדות בפניכם, יכין את כל המסמכים הנדרשים, וייצג אתכם מול רשויות ההגירה.
