עורך דין אשרות הוא עורך דין העוסק בייצוג פונים זרים לקבלת אשרה (בלעז: ויזה) לישראל.
"אשרות" היא הגדרה נרחבת לכל מסמך המאפשר לאדם, ישראלי או זר, כניסה או שהיה בארץ לצורך מסוים.
יש שוני בין "אשרה" ו"היתר" במובן זה שלרוב "אשרה" מתייחס למסמך שמעיד על איזשהו מעמד ישראלי או "מקום בדרך" למעמד ישראלי קבוע.
מרבית האשרות מונפקות ע"י רשות האוכלוסין וההגירה – תחת שר הפנים; מיעוטן, המכונות "היתרים", מונפקות ע"י רשויות צה"ל ומהוות מעין "תחנת סוף" שכן ללא עמידה בקריטריונים קשיחים של גיל ו-ותק, היתרים אלה אינם מאפשרים "מעבר" לשלב הבא שהוא מעמד ישראלי.
מעמד ישראלי בכוונתו הינו מעמד שניתן לאדם ומגדיר אותו כישראלי.
סוגי האשרות הנפוצים הקיימים בהליכים מול משרד הפנים, לפי סדר מבחינת האפשרויות שיש למחזיק האשרה:
ב/2 – אשרת תייר, מאפשרת שהייה מוגבלת בארץ ללא עבודה; ניתנת לתיירים המגיעים לארץ – בהתאם לארץ מוצאם, בתאום מראש או בשערי ישראל ללא תאום מראש (בהתאם להסכמות בין המדינות).
ב/1 – עובד זר – אשרה המאפשרת לאותו אדם לעבוד ולשהות חוקית בארץ כל זמן שהיא בתוקף. לרוב ניתנת לחצי שנה/שנה. ב/1 מהווה שלב ראשון בהליך מדורג (הליך לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי/ת). ישנן אשרות ב/1 המוגבלות לסוג עבודה מסוים במובן זה שאותו אדם הגיע לעבוד בתחום מסוים (למשל לעובדות בתחום הסיעוד או החקלאות); אותה אשרה מוגבלת בזמן באופן כללי ולא ניתן לחדשה עד אין קץ (ישנן מגבלות מובנות בחוק עובדים זרים ובתקנות לגבי משך שהות העובד הזר, גם אם שהה ברשיון כל הזמן וגם אם לא חרג מתנאי אשרתו).
א/5 – תושב ארעי- אשרה שהיא תעודת זהות ישראלית לכל דבר המתחדשת פעם בשנה; האשרה מאפשרת, כשהיא בתוקף, לעשות כל פעולה מול רשות ישראלית ציבורית רשמית כגון: לימודי נהיגה, קצבאות ביטוח לאומי, קופת-חולים ועוד. היא ניתנת לשנה/שנתיים לרוב – אך במקרים חריגים יש לחדשה כל כמה חודשים (למשל, כשהיא ניתנת כתוצאה מצו בימ"ש ולא מהחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה). היא מהווה שלב שני בהליך מדורג (הליך לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי/ת).
רשיון לישיבת קבע – תושב קבע – אשרה המאפשרת שהייה ומגורים קבועים בארץ, יחד עם כל ההטבות הניתנות לישראלים, באופן קבוע (קופת חולים, ביטוח לאומי, רשיון נהיגה ואפילו הצבעה בבחירות המקומיות). הרשיון לא מאפשר דרכון (שכן הוא אינו "אזרחות") או הצבעה בבחירות הכלליות. רוב המחזיקים בו הינם תושבי מזרח-ירושלים, מקבלי מעמד ישראלי מכל סיבה שלא עומדים בתנאי סעיף 5 לחוק האזרחות (לא עומדים בתנאי זכאות לחוק השבות מבחינת יהדות – ולא דוברי עברית "במידת מה"); ופונים זרים בהליך מדורג שמחזיקים באזרחות מדינה אחרת ולא הסכימו לוותר על אזרחותם הזרה, תוך שמדינת מוצאם לא מאפשרת להם להחזיק באזרחות כפולה.
אזרחות ישראלית – כרוב הישראלים, מעמד ישראלי שחורג מתחום ה"אשרות" במובן זה שהוא אינו ניתן לשלילה כמעט; ניתן מכח לידה לרוב או בסיום הליך מדורג (הליך לקבלת מעמד ישראלי מכח זוגיות עם ישראלי/ת) אם הזר לומד מספיק עברית.
מעבר לכך קיימות אשרות רבות שניתנות לנכנסים לארץ למטרות דתיות למשל (צליינים למשל המבקשים לבקר באתרים המקודשים לנצרות בארץ, אנשי כמורה, אנשי דת מוסלמיים וכד'); אשרות לזכאי שבות שמטעמי מס לא יכולים לעשות עלייה לארץ; אשרות לסטודנטים זרים ועוד.
עורך דין אשרות חשוב מאוד בבקשה לקבלת כל אשרה כמעט; לכל אשרה יש את כלליה שלה – ואת הדרך לקבל אותה בכל הליך רלוונטי. עו"ד אלירן בללי מייצג בהצלחה בקבלת אשרות כניסה ושהייה בארץ מול כל לשכות רשות האוכלוסין וההגירה ברחבי הארץ וחתום על הצלחות רבות, במקרים סבוכים, שבהם לא רצתה רשות האוכלוסין וההגירה לתת אשרה בתחילת הנסיון להכנס, לשהות ולחיות בארץ (מכל מיני סיבות).
