איחוד משפחות הוא הליך לאיחוד בין בני משפחה, לרוב בני זוג, שאחד מהם ישראלי ואחד לא.
במקרים בהם מדובר בבני זוג או משפחה יהודים (או זכאי חוק שבות שאינם יהודים) אין צורך להידרש להליך זה ויש לפנות בבקשת עלייה, גם אם אחד ישראלי ואחד לא. לעתים יש תושבים זרים יהודים שלא יכולים לעשות תהליך עלייה ולכן הם מופנים לנהלים מיוחדים אחרים של רשות האוכלוסין וההגירה ליהודים (או זכאי חוק שבות שאינם יהודים) לחיות ולהתפרנס בארץ מבלי לעשות עלייה (לרוב מטעמי מס).
במדינת ישראל נהוג ה"סטטוס-קוו" שנשאר עימנו מימי המנדט הקובע כי נישואין בארץ מותרים רק בין בני אותה דת. במצבים בהם בני הזוג אינם בני אותה דת – ומעוניינים לגור בישראל – עומדות בפניהן שתי אפשרויות: נישואין אזרחיים (בחו"ל או באפליקציית "זום") או בקשה להזמנת בן זוג זר בהתאם ל"נוהל ידועים בציבור" המאפשר הסדרת מעמד ישראלי לבני זוג זרים ללא נישואין.
מתן מעמד לזר הנשוי לאזרח ישראלי
סעיף 7 לחוק האזרחות (1952) קובע כי לבן/ת זוג של ישראלי/ת ינתן מעמד בארץ. מטרת סעיף החוק הייתה לאפשר לישראלים להגר לישראל עם בני זוגם הזרים או להזמין בני זוג זרים שהכירו לאחר התאזרחותם שלהם, הגם שהם אינם זכאים למעמד עולה (אלא בתנאים מסוימים, כיום, של עלייה משותפת) יש לזכור כי זכותו של אזרח ישראלי לחיי משפחה אינה זכות מוחלטת – אך מצויה בדרגה גבוהה מאוד, כשל כל אדם, בהתאם לאמנות האו"ם השונות למשל – ובן הזוג הזר לא זכאי לקבל באופן אוטומטי אזרחות או מעמד ישראלי אך ורק מעצם היותו נשוי לאזרח/ית ישראלי/ת – הדבר דורש מעבר הליך שנקרא "הליך מדורג" – שעקב קשיים רבים בו עדיף להעזר בייצוג משפטי בהגשת הבקשה שלו.
"חוק האזרחות" הידוע גם כ"בג"ץ איחוד משפחות"
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) – התשפ"ב 2022 הוא חוק המגביל את האפשרות של ערבים תושבי יהודה ושומרון לקבל מעמד גם כשהם בני זוג של אזרחים ישראלים; החוק מונע כמעט הרמטית קבלת מעמד מצד תושבי רצועת עזה ומספר מדינות מסוימות המוגדרות כמדינות אוייב (איראן ועיראק למשל).
החוק המקורי נחקק בשנת 2002 ונכנס לתוקפו בשנת 2003; "הוראת שעה" היא מעין חוק זמני שבא להתמודד עם מצב זמני, אותו זמן – האינתיפאדה השנייה. בפועל החוק חוקק מדי שנה כ-19 שנה עד שב-2021 בשל קשיים קואליציוניים – לא חוקק – וזאת למשך כתשעה חודשים. בהמשך, במרץ 2022, חוקק החוק מחדש וכלל פסקה הכוללת התייחסות לזמן שבו לא "עמד בתוקף" – ועניין זה נדון עדיין בבג"ץ.
הוראת שעה זו מכונה גם כן "חוק איחוד משפחות" (על שם הבג"ץ המקורי) והיא חוק המאפשר לבן זוג זר של אזרח ישראלי או תושב קבע ישראלי להתאחד עמו בישראל, בתנאים מסוימים ומוגבלים ללא קבלת מעמד ישראלי, בראשית הגשת הבקשה. הבקשה עצמה זהה להגשת בקשה להזמנת בן זוג זר מבחינת המסמכים הנדרשים לה, רק שהחוק מאפשר בשלב ראשון לאחר הגשת הבקשה אך ורק קבלת היתר כניסה ושהייה בישראל מטעם צה"ל – ולא מעמד ישראלי, שיכול להתקבל רק ממשרד הפנים (על אף שמשרד הפנים מקבל ובודק את הבקשות). החוק מאפשר מתן מעמד ישראלי לתושבי שטחים בתנאים מוגבלים ביותר הקשורים ב"ותק" בשהייה חוקית בהיתר בישראל ובגילאים שונים לגברים ונשים.
החוק חל על רק על בני זוג נשואים ואין אפשרות לידועים בציבור למשל להגיש בקשה לפיו. בני זוג אלו חייבים לעמוד במספר תנאים בסיסיים, מלבד התעודות והמסמכים הנדרשים בכל הליך של קבלת מעמד ישראלי לבן זוג זר (מסמכי סף) כדי להיות זכאים להיתר שהייה בישראל:
תושב שטחים יכול להגיש בקשה אך ורק מגיל 35 ומעלה; תושבת שטחים – מגיל 25 ומעלה.
בני הזוג חייבים להיות נשואים – חובה להציג תעודת נישואין.
בן הזוג הזר חייב לעבור אבחון בטחוני של משרד הבטחון הכולל הסבר מפורט על נסיבות חייו עד כה, מקומות מגוריו, טיוליו בחו"ל, קשריו המשפחתיים כולם – ובכלל זה, פרטיהם האישיים של כל בני משפחתו הגרעינית הקודמת ובני/ות זוגם (אביו, אימו, בני זוג נוספים אם הם גרושים, אחיו, אחיותיו ובנות ובני זוגם של אחיו ואחיותיו).
אם תושב השטחים הגיש את כלל מסמכי ההליך המדורג, עבר אבחון בטחוני של שב"כ, הגיש מסמכים מקוריים (לאחר הגשה מקוונת) בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה ועבר ראיונות כנות קשר – הוא יהיה זכאי להיתר כניסה ושהייה בישראל של שנה, מטעם המנהל האזרחי בשטחים (צה"ל).
עד שנת 2002 תושבי שטחים שלהם בני זוג ובנות זוג ישראלים היו זכאים למעמד ישראלי בדומה לכל שאר נתיני מדינות העולם; החוק חוקק כאמור לכאורה בשל האינתיפאדה השנייה; בפועל, מדובר בחוק גזעני מאוד הקובע אפלייה של אוכלוסיה ספציפית ללא נימוק ממשי, נוכח העובדה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני נמשך אמנם – אך לא הובהר בשום שלב מדוע הדבר נוגע לאוכלוסייה שממילא עוברת אבחון שב"כ; הטענה המרכזית כנגד החוק הוא שמדובר בכלי של מדינת ישראל בהקשר המאבק הדמוגרפי (נסיונה של מדינת ישראל לשמור על רוב יהודי-יצרני מוצק נוכח ריבוי טבעי מוגבר של קבוצות אוכלוסיה כגון ערבים או חרדים בישראל).
בקשה לאיחוד משפחות – חשיבות הליווי של עורך דין העוסק בכך:
בקשה לאיחוד משפחות או הזמנת בן זוג זר – כלומר כשישראלי/ת רוצה לגור עם בן/ת זוגו הזר בארץ עדיף לעשות עם עורך דין הגירה בעל נסיון בתחום: הבקשות מסובכות מאוד וכוללות הגשת מסמכים מסוימים מאוד, שצריכים להיות מוגשים ומובאים בדרך ספציפית מאוד. חוסר במסמך או מסמך שלא מוגש לפי הדקויות שדורשים נהלי רשות האוכלוסין וההגירה הרלוונטיים יגרמו כמעט תמיד לדחיית הבקשה ויאריכו את הטיפול עד לקבלת היתר כניסה ושהייה בארץ, מה שאומר שכל שאר הזמן הזר/ה (תושב השטחים) יאלץ להיות מופרד מהישראלי/ת או להשיג אישורי כניסה אחרים לארץ, שבשל הטבע השלטוני של הרשות הפלסטינית לרוב נקנים בכסף, הרבה כסף.
תהליך הגשת הבקשה לאיחוד עם בן או בת זוג פלסטיני או פלסטינאית מחייב עמידה במספר תנאים:
בן הזוג הישראלי חייב להיות אזרח ישראלי או תושב קבע ישראלי;
בן הזוג הפלסטיני חייב להיות תושב הגדה המערבית עם כתובת בגדה המערבית – לא ברצועת עזה;
בני הזוג צריכים להתחתן עם תעודת נישואין כדין (בערבית, ללא תרגום – ניתן גם בגדה וגם בישראל בבי"ד שרעי);
בני הזוג חייבים לעבור אבחון בטחוני – שב"כ – דבר שמחייב ייעוץ וליווי עו"ד העוסק בתחום, עקב העובדה שמדובר באבחון מקיף שנבחנים בו משתנים ספציפיים מאוד – ואפילו "רק בן דוד" שהפלסטיני לא בקשר איתו ונתפס בכל עבירת בטחון (לדוגמא: זריקת אבנים כקטין על מכוניות) יכול לסכל את הגשת הבקשה כולה (ובמקרים כאלה, חשוב להיוועץ בעוה"ד שיבדוק אם נוכח שאר המשתנים, המבקש יכול לעבור אבחון);
בני הזוג חייבים להשיג את כלל המסמכים הנדרשים להליך של הזמנת בן זוג זר שאינו מהשטחים; מסמכים מערבית אין צורך לתרגם בהתאם לפסיקת בתי המשפט.
אם בני הזוג עומדים בכל התנאים הנדרשים, הם יכולים להגיש את הבקשה לאיחוד משפחות באופן מקוון, כשלאחר מכן יתבקשו להגיע לפגישות ולחידוש ההיתרים בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים – הסמוכה למקום מגוריו של הישראלי, המכונה בלשון משרד הפנים "המזמין". רשות האוכלוסין וההגירה תבחן את הבקשה על פי התנאים הקבועים בנהלה ובהתאם לחוק. אם הבקשה תאושר, בן הזוג הפלסטיני יקבל אשרת כניסה לישראל לתקופה של עד שנה.
חוק איחוד משפחות קובע אפשרות להגיש בקשה לקבל מעמד ישראלי – יותר מהיתר, במובן של קבלת ת"ז ישראלית, בתנאים מסוימים של ותק כבעל היתר חוקי לשהייה בישראל ובהתאם למשתני גיל ומשתנים רבים אחרים. סעיף 7 לחוק למשל מאפשר הגשת בקשה מטעמים הומניטריים למתן תעודת זהות "זמנית" (של שנה או שנתיים כל פעם) הדורשת חידוש – אך מתפקדת כתעודת זיהוי ישראלית לכל דבר בזמן שהיא בתוקף (היא מחודשת משנה לשנה בהליך זהה לחידוש ההיתר או חידוש בהליך מדורג של שאינם תושבי שטחים).
התנאים לכך הם: תושב שטחים עם ותק של מעל ל-10 של שהייה חוקית בארץ שהוא מעל גיל 50; כשלאחרונה, ביהמ"ש העליון קבע שהגיל יורד ל-40 לנשים בלבד – וכפועל יוצא מכך, זומנו רבות מלקוחותיו הותיקות של עו"ד בללי לקבל תעודת זהות ראשונה. סעיף 9 לחוק מאפשר הגשת בקשה לקבלת כל רשיון (כולל אזרחות או תושב קבע) עבור תושב שטחים שהוא או בני משפחתו סייעו למדינת ישראל בעבר; בהתאם להחלטת השר שהובאה בבג"ץ, סעיף זה חל גם על ערבים המתגוררים בישראל מילדותם או שלא גרו בשטחים מעולם וקיבלו משום מה מספר זהות של השטחים (או שהם חסרי מעמד).
איחוד משפחות עם ילדים
ישנה אפשרות להגיש בקשה לאיחוד משפחות עם ילדים במקרה של ילד שלא קיבל מעמד ישראלי; לרוב הדבר נוגע לתושבי קבע ולא אזרחים שמסיבות כאלה ואחרות נרשמו כתושבי גדה מערבית ולא כתושבי ישראל; הרישום מוגבל בהתאם למועד הגשת הבקשה ביחס לגילו של המבקש – וככל שהיא מוגשת מוקדם יותר, טוב יותר (שכן לאחר גיל 14 למשל – לא יכול הקטין לקבל מעמד קבע).
כמה זמן יכול להימשך תהליך של איחוד משפחות ?
תהליך לקבלת היתר איחוד משפחות יכול להמשך בין מספר חודשים לעד שנתיים, בתלות בנסיבות המקרה ובכמה מורכב העניין – למשל עבר פלילי, אפילו כזה שקשור בעבירות שהייה בלתי חוקית (שאינן עבירות פליליות משמעותיות – מדובר בפועל בשהייה בארץ של תושב שטחים ללא היתר, אפילו למשל ליד בן/ת זוגו) יכול לעכב את קבלת ההיתר משמעותית.
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים את תהליך איחוד משפחות?
התהליך מצריך איסוף והגשה של מסמכים רבים, את מסמכים אלו דורש משרד הפנים. בנוסף נדרשים ראיונות של בני הזוג בשביל לבחון את כנות הקשר שלהם. את כל הבעיות הצפויות במסגרת התהליך ניתן למנוע בזכות ליווי מקצועי של עורך דין שבקיא בזכויות בני הזוג ומלווה אותם מההתחלה ועד לקבלת אישור תושבות או אזרחות ישראלית.
תהליך הגשת הבקשה
תהליך הגשת הבקשה זהה לפנייה במקרה של בהקשר כל בן זוג זר, גם שאינו מהשטחים ודורש אותם מסמכים, מלבד הצורך להגיש טופס אבחון שב"כ, לעבור אבחון בטחוני והצורך להציג תעודת זיהוי מהשטחים ולא רק דרכון זר (שכן מדובר בתעודה זהה ובמרשם משותף לשטחים ולמדינת ישראל). מדובר בהגעה ללפחות פגישה אחת להגשת מסמכים – אם בני הזוג מביאים את כל המסמכים המבוקשים מהם בזמן הגשת הבקשה ולאחר מכן עוד פגישה לראיון כנות קשר. כמובן שיתכנו מספר רב יותר של פגישות, בהתאם לדיוק במסמכים ולכנות הקשר שתוצג בראיונות בני הזוג – ולשם כך יש צורך בליווי עו"ד שמבין בתחום. מעבר לכך, יש לגשת לאחר קבלת האישור ממשרד הפנים למפקדת התאום והקישור באזור מגוריו המקורי של הפלסטיני/ת ולבקש מרשויות צה"ל – מנהל אזרחי "להפעיל" את האישור, אם הוא לא הופעל אוטומטית.
