פסק דין מבית המשפט המחוזי ת"א המודיע כי תושבי שטחים יכולים להגיש בקשה להיות מוכרים כפליטים
בפסק דין מעניין מאוד של ביהמ"ש המחוזי ת"א (עמ"נ 35249-10-22 ר.א.מ נגד רשות האוכלוסין וההגירה, 4.2.24) נפסק, בסקירה מקיפה בראייה היסטורית של הפסיקה בנושא, כי תושבי שטחים יכולים להגיש בקשות מקלט "סטנדרטיות" למדינת ישראל ובפועל להגיש בקשות למעמד פליט.
באותו מקרה דובר על תושב שטחים שברח לישראל לאחר ש"יצא מהארון" מול הוריו בשטחים והוכה קשות. הוא הגיע לישראל וקיבל "היתר רווחה" מהמנהל האזרחי לאחר שהוכר כזכאי לכך (כאדם שמאוים על רקע נטייה מינית). אותו היתר תלוי במספר גורמים כגון העדר מניעה פלילית – שיכולה להיות מושתת על תושבי שטחים בקלות רבה, עקב העובדה שרבים מהם נתפסים ומואשמים בעבירת "שהייה בלתי חוקית" (שב"ח).
מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים. פרשנותה של הפרקליטות שנים הייתה שאמנת הפליטים מחריגה מתוכה תושבי שטחים שכן הם זכאים כביכול להגנה של סוכנות או"ם – אונר"א; מדובר בסעיף שולי מאוד באמנת הפליטים, שכוונתו הייתה שמי שמקבל הגנה אקטואלית מסוכנות או"ם כלשהי לא נזקק להגנה מהמדינה שאליה ברח. פרשנות זו נדחיתה בפסק הדין תוך שבית המשפט המחוזי (השופטת מיכל אגמון-גונן, הזכורה מפסילת מתווה כניסת האוקראינים ומדיניות שרת הפנים איילת שקד מראשית התפרצות המלחמה באוקראינה ב-2022) מקבל פרשנות סבירה של אמנת הפליטים לעניין כל המגיעים לישראל – שאם אדם נרדף במקום מוצאו על רקע פוליטי, מגדרי, בשל נטייה מינית, בשל סכסוך שמסכן אותו וכיו"ב, הוא זכאי לכל הפחות להגיש בקשה למקלט (הוא לא זכאי בהכרח שתתקבל).
בקשת מקלט, לאחר הליך רישום, מזכה את המבקש אותה באשרה (ויזה) מסוג 5א2 שמאפשרת עבודה חוקית בארץ לאחר מספר חודשים בארץ – למשך מספר שנים לא מוגדר, עד שתוכרע בקשת המקלט של אותו אדם והוא יוכר כפליט או שבקשתו תדחה והוא יתבקש לצאת מהארץ.
עו"ד אלירן בללי מנוסה מאוד בהסדרת שהייה ומעמד לתושבי שטחים המאוימים בשטחים מכל מיני סיבות, הוא בעצמו טען פעמים רבות כי הפונים המגיעים דרכו לבתי המשפט שונים, לאחר הליך מנהלי, הינם מבקשי מקלט בפועל שאין להם פתרון בחוק – וטענה זו התקבלה פעמים רבות, במובן של הסדרת שהייתם בארץ (בדרך זו או אחרת, על דרך הפשרה מול המדינה). עו"ד אלירן בללי סייע לרבים לקבל היתרים ומעמד ישראלי מבין תושבי שטחים שנקלעו למצב קשה בשטחים או התבקשו "להפרד ממשפחתם הישראלית", בהליכים מנהליים מול משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה או משרד הבטחון.
רוצים לקבל את הליווי המקצועי ביותר? בואו נדבר.