תביעת אבהות היא הליך משפטי שבו אדם הטוען להיות אב של ילד/ה מבקש לקבל "חותמת" רשמית מטעם מדינת ישראל שהוא אכן אביו של הילד.
חוק המרשם קובע כי בעיקרון כששני בני זוג רשומים כנשואים במשרד הפנים, האב יוכר לפי רישום הנישואין כאבי הילד – שיוצא מבטנו של אימו (ולכן לא קיים הליך מקביל של "תביעת אמהות" למשל). ישנם מספר רב של מצבים בהם אב ביולוגי של ילד לכאורה לא יוכר ככזה מבחינת רישום במשרד הפנים ויש לדבר השלכות כבירות על זכויותיו של הילד, בעיקר בכל הנוגע לטיפול רפואי (למשל גישה לקופת-חולים, במקרה בו האב הינו בעל מעמד ישראלי והאם לא)
המקרים:
- במקרה של הורים לא נשואים, על פניו ולפי החוק, ככל שהאב מכיר באבהותו הוא צריך למלא טופס הכרה באבהות ובכך תם העניין. בפועל, פקידי רשות האוכלוסין מסרבים לרשום ילדים בספח תה"ז של אב ישראלי שמוליד ילד עם תושבת זרה לרוב, גם אם הם נשואים כדין – משלל סיבות, שרובן נובעות מנוהל פנימי של הרשות להמנע מרישום טרם הוכחה בבדיקת דנ"א.
- במקרה של הורים לא לא נשואים שבו האם ישראלית והאב לאו – יתכנו גם מצבים בהם יסרבו לרשום את האב כאבי הילוד מטעמים של מניעת אפשרות למתן היתר או מעמד ישראלי עתידי לאב.
- במקרה של תושבי שטחים, כשהאם תושבת שטחים – ניתן לפתוח תיק לאיחוד משפחות וקבלת היתר חוקי לשהייתה בארץ רק לאחר גיל 25 – וגם אם הילד נולד בבי"ח ישראלי ובני הזוג נשואים כדין, פקידי רשות האוכלוסין דורשים לרוב הוכחה בבדיקת דנ"א. כשהאב תושב שטחים – בסכסוך ביניהם, האם לרוב תנסה לנצל את היותה ישראלית בעוד האב חסר מעמד בארץ כדי למנוע ממנו לפגוש בילדים בטענה שאין לו הוכחה לאבהות (והוא לא יכול להכנס לארץ כי אינו ישראלי).
תהליך הגשת תביעת אבהות והצורך בו:
- כפי שנסקר מקודם, תביעת אבהות נדרשת לרוב לצרכי קבלת מעמד עבור הילוד – אך לעתים גם עבור האב, שהדבר יכול לעתים לאפשר לו היתר כניסה או שהייה בארץ ואולי מעמד ישראלי עתידי – במקרה שאינו בעל מעמד ישראלי (למשל: אחד התנאים להגשת בקשה הומניטרית לאיחוד משפחות, בשונה מבקשת איחוד משפחות רגילה, הינה קשר משפחתי מדרגה ראשונה לישראלי; קשר מדרגה ראשונה הינו: הורה, ילד/ה או אח/ות).
- התביעה היא תביעה לביהמ"ש למשפחה באזור מגורי ההורים – ככל שלא "נקניתה" סמכות לבימ"ש למשפחה אחר טרם לכך בהקשר סכסוך בין ההורים בזמן קודם, למשל בגירושין – וגם זה, רק אם הסכסוך רלוונטי לעניין. היא כוללת תשלום אגרה ראשוני ולרוב מבוקש בה צו לבדיקה גנטית, שהיא בדיקת דנ"א משולשת שנערכת לשני ההורים ולילד/ה. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות והתשלום עליה הוא לפי מספר הנבדקים, כך שעבור כל נבדק משולם סכום הקרוב ל-1,200 ש"ח.
- יש מקרים חריגים בהם עקב משתנים אובייקטיביים שמעידים על אבהות: נישואין בזמן הלידה, ילד שנולד בעקבות הפרייה גנטית מבוקרת (כלומר, שיודעים שנוצר מזרעו של האב התובע), גידול בלעדי של הילד מלידתו רק בידי האב ועוד – ניתן להגיש תביעה בבקשה לקבל פסק דין המעיד על אבהות ללא בדיקה גנטית (חריג, שכן ישנה הלכה בפסיקה הישראלית לפיה בדיקת דנ"א היא הראייה הטובה ביותר לאבהות).
- לאחר הגשת התביעה יש להמציאה (למסור אותה) לידי נציגי הפרקליטות הממונה על ביהמ"ש בו היא הוגשה; הפרקליטות משמשת כ"מייצג" של היועץ המשפטי לממשלה, שמוגדר כ"משיב פורמלי".
- התביעה היא בפועל תביעה ל"סעד הצהרתי", כלומר הצהרה רשמית מצד מדינת ישראל כגוף מדיני שאותו אדם הוא אביו של אותו ילד. אין בתביעה נתבע כספי. בנסיבות אלה, גם לא ניתן לדרוש מה"נתבע" תשלום הוצאות – שכן המדינה טוענת שמדובר בדרישה של משרד אחד בה (משרד הפנים) לצורך שההורים לרוב מעוניינים בו ומתעלמת מהעובדה שה"דרישה" גוררת הוצאות כספיות עבור המבקשים.
- לאחר שהפרקליטות מגיבה לתביעה וככל שאין היא מתנגדת לסעד המבוקש עקרונית, נותן ביהמ"ש צו לבדיקה גנטית. לאחר מתן הצו יש לקבוע את הבדיקה באחת מארבע מרפאות בלבד היכולות לבצעה בארץ (והתור ארוך). לאחר חוו"ד מעבדה על הבדיקה, תישלח המעבדה שערכה את הבדיקה את התוצאות לביהמ"ש וביהמ"ש יתן פסק דין בו מצוין שאותו אב הוא אביו של אותו ילוד (בהנתן סבירות של 99% ומעלה שמבחינה גנטית האב הוא אביו של אותו ילד). פסק הדין הנ"ל הינו ראייה חלוטה לאבהות ויכול לשמש לכל אחד מהצרכים שפורטו מעלה – וראשית לכל – מתן מעמד ישראלי לילד שמבחינת משרד הפנים הוא "ספק" ישראלי.
עו"ד אלירן בללי עוסק רבות בתביעות אבהות; מדובר בהליך סבוך ומורכב שלא ניתן להגיש לבד ולא ניתן לצלוח בו לבד; עו"ד אלירן בללי בודק את המשתנים הסובייקטיביים הקשורים בילד ובבני הזוג, מגיש את התביעה, דואג לקבל צו – ודואג לקבל פסק דין המורה על אבהות האב על ילדו.
