עורך דין הגירה | עורך דין הסדרת מעמד | אלירן בללי

שינוי מען בספח תעודת הזהות של אדם ישראלי

שינוי מען בספח תעודת הזהות של אדם בעל מעמד ישראלי חשוב במרבית ההליכים הנוגעים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של ישראלים בהליך מדורג ולעוד מספר הליכים מקבילים שלרוב קשורים בכך. כך למשל, אדם המקדם הליך מדורג להסדרת מעמד של בן/ת זוג זר לא יכול לפתוח את אותה בקשה בלשכה שאינה מטפלת באזור מגוריו האמיתי, אם למשל הוא רשום בכתובת אחרת. למשל: אם אתה רוצה לפתוח הליך להזמנת בת זוג זרה ואתה גר בבאר-שבע, אבל הכתובת הרשומה שלך במשרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה היא בפתח-תקווה – לא תוכל בפועל לפתוח את הבקשה ברשות האוכלוסין וההגירה כי היא תדחה על הסף.

מחלקת אשרות של רשות האוכלוסין וההגירה – בכל לשכה – מקבלת רק בקשות של כאלה הגרים תחת תחום השיפוט שלה; במסגרת המסמכים שצריך להגיש בתחילת הליך מדורג, יש להגיש מסמכי מרכז חיים עדכניים כגון חשבונות חשמל/מים/ארנונה – שצריכים להיות מכתובת שנופלת תחת תחום השיפוט של הלשכה המטפלת, הוכחה על מגורים כמו הסכם שכירות או טאבו ועוד ועוד.

אזרח ישראלי לא יתקשה לשנות כתובתו ככל שהוא יודע להשתמש במחשב או טלפון חכם באמצעות האזור האישי הממשלתי – פורמט הדורש אמנם תהליך רישום ארוך ומייגע, השגת סיסמאות, אימותים מרובים – לא רק בדואר אלקטרוני וטלפון אלא גם בהכנסת פרטים כגון תוקף תעודת זהות, כרטיס אשראי, דרכון ועוד – אך בסופו של דבר, הוא יכול לעשות את בעצמו (אם יתאמץ).

הדבר אינו נכון בהקשר כל ישראלי שאינו אזרח – למשל תושב קבע או תושב ארעי, אשרה א/5. אלה נדרשים מבחינת רשות האוכלוסין לשינוי כתובת בתעודת זהות בכפוף ל"נוהל מרכז חיים", שהוא נוהל בחינת מרכז חיים של רשות האוכלוסין וההגירה.

במסגרת אותו נוהל מתבקשים הפונים לספק המון מסמכים המעידים על מרכז חיים בישראל – למשל חשבונות דירה שנתיים אחורה, תלושי שכר שנתיים אחורה לפחות, רישום בקופת חולים, ביטוח לאומי, שימוש בשרותים ממשלתיים כמו למשל רשיון נהיגה או תעודות מעבר, פנקסי חיסונים של ילדים אם ישנם כאלה קטינים ועוד ועוד. הליכים אלה לרוב משמשים להתשת הפונים, במובן של "תחליף כתובת או שלא נפתח לך הליך לאיחוד משפחות עם בן/ת זוג זר/ה" או "סגרנו לך את הבקשה כי לא החלפנו לך כתובת, עכשיו צריך לשלם אגרה עוד פעם" (האגרה היא מעט מעל 1,000 ש"ח השנה למשל לפתיחת תיק הזמנת בן זוג זר/איחוד משפחות).

עורך דין אלירן בללי עוסק רבות בכל הקשור ב"נוהל מרכז חיים" ומודע לכל הניואנסים וההתקלות ה"קטנות" של פקידי רשות האוכלוסין וההגירה בהקשר שינוי כתובת/מען או טענות לתושבות (או שלא) כלפי ישראלים (הכוונה לטענות מצד רשות האוכלוסין וההגירה שהאדם לא מנהל את מרכז חייו בישראל).

עורך דין הגירה אלירן בללי ייצג רבות במספר הליכים שונים בהקשר קביעת מרכז חיים של תושבים ישראלים שאינם אזרחים והביא פעמים רבות להפיכת החלטות סרוב של רשות האוכלוסין וההגירה לשינוי כתובת בספח תעודת הזהות או לשינוי ההחלטה שנבעה מאי-שינוי הכתובת, כמו למשל סרוב לפתוח תיק להליך מדורג.

Call Now Button