ביטול סירוב כניסה לישראל
לאזרחי מדינות אחרות שאינם ישראל אין זכות טבעית כלשהי להכנס לישראל, גם אם הם אינם עבריינים או למשל נשואים לישראלים. חלק גדול ממדינות העולם חתומות עם ישראל על אמנות המסדירות כניסה ללא אשרה/ויזה מוקדמת לכניסה לישראל וחלק ממדינות העולם – לגבי אזרחיהן, מדינת ישראל מחייבת קבלת אשרה מוקדמת שניתן להשיג על ידי בקשה לשגרירות הישראלית (או כל נציגות של מדינות ישראל) באותה מדינה, טרם הגעה לישראל.
אזרחים זרים רבים מסורבים לכניסה לישראל בגבול, בהגיעם לנמל התעופה בן גוריון ע"י אנשי ביקורת גבולות – רשות האוכלוסין וההגירה – משרד הפנים; חלק גדול מאותם זרים מגיעים לארץ ממדינות שלא נדרשת מהם ויזה מוקדמת ומסורבים בכל זאת. הסיבה לסרוב ברוב מוחץ של המקרים היא "שיקולי הגירה בלתי-חוקית", שהיא בלשון משרד הפנים כינוי מכובס להתרשמות פקיד ביקורת גבולות שאותו אדם מבקש להכנס לישראל למטרות עבודה ללא ויזת עבודה או לחילופין למטרות בלתי-חוקיות אחרות (למשל בני זוג כשאחד מהם זר ולא פתחו הליך לאיחוד משפחות תוך קבלת אישור לכניסת הזר/ה לארץ טרם הגיע לארץ).
ביטול סירוב כניסה לישראל אפשרי רק במקרים מסוימים, שכן לשר הפנים מתוקף סמכותו סמכות רחבה מאוד להחליט מי נכנס לישראל, ככל שלא מדובר באזרח ישראלי – שלו כאמור זכות מוקנית בחוק לכניסה לישראל בכל מצב (בהתאם לחוק הכניסה לישראל). ניתן לאחר שאותו אדם סורב לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לאפשר כניסה בכפוף להפקדת ערבות כספית וניתן, כפי שלרוב נעשה וכפי שמצוין בטופס הסרוב שמקבל המסורב בביקורת הגבולות – שם הוא מעוכב, אם עוד לא נלקח למעין מעצר ב"מתקן המסורבים" (יהל"ם) הנמצא ליד טרמינל 1 בנתב"ג – לפנות בערר לביה"ד לעררים.
ערר סירוב כניסה לישראל
ערר סירוב כניסה לישראל הוא ערר המוגש לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל ובו מערערים על ההחלטה לסירוב כניסה. הערר כרוך בתשלום אגרה של קצת מעל ל-700 ש"ח ושכר טרחת עורך דין, ככל שהוא מוגש באמצעות עו"ד העוסק בסרובי כניסה – דבר שיעלה את הסיכוי להכניס את המסורב באופן מובהק. ערר הוא ערכאה ראשונה למסרובי כניסה כשניתן במקרים חריגים לפנות גם לביהמ"ש המחוזי, בערעור על אותו ערר או בערעור על החלטת ביניים שניתנה מכח אותו ערר. חשוב לדעת שלמגיעים ממדינות מסוימות הוחלט שיש לאפשר שהות של 48 שעות "על הקרקע" בישראל (אוקראינה למשל ובמקרים מסוימים רוסיה) למטרות מיצוי הליכים מהטעם של הגעה ממדינות שהחזרה אליהן עלולה להיות מסוכנת, אך הדבר לא מחייב שהערר יתקבל "מעצמו" שכן שיקול הסרוב ברוב המקרים הינו "הגירה בלתי-חוקית" ובית-הדין לרוב מבקש "לאזן" בין האינטרסים של הצדדים (המסורב והמדינה). ככל שיש סיבות טובות לערר – למשל, אדם שהגיע ארצה לחבר או משפחה ושיש ביניהם קשר מובהק שניתן להוכיח, יש לאותו אדם איפה לישון כשיהיה בארץ, יש לו כסף – במובן שהוא לא צריך לעבוד בארץ בשביל להתקיים וכו' – כדאי להגיש ערר.
הגשת ערר לבית הדין לעררים
כדי להגיש ערר צריך לקבל ייפוי כח ממסורב הכניסה ושיחתום על תצהיר המאמת את העובדות הנטענות בערר – מגיש הערר הוא מסורב הכניסה, לא עורך הדין המייצג או המזמין/ה הישראלי של אותו מסורב, אם יש לו מזמין ישראלי. הערר מוגש באופן מקוון, באינטרנט והאגרה משולמת גם כן בכרטיס אשראי. בביה"ד לעררים נדיר מאוד שמתקיימים דיונים וכמעט שלא מתקיימים דיונים בפועל במקרים של סרוב כניסה – ביה"ד מתרשם מהעובדות הנטענות בערר, מכתב התשובה של משרד הפנים (שהוא הצד השני בעררים) ומקבל פסק דין אם להכניס או לא להכניס את המסורב. כפי שצוין במאמר, ככל שבית הדין לעררים דוחה את הערר, פתוחה בפני המסורב הדלת לפנות גם בהליך ערעור על ערר לבית המשפט המחוזי (בסמכות מחוזי ת"א בהתאם לפסיקת בית המשפט, בניגוד לעמדת משרד הפנים שחשבה שיש להגיש בירושלים). הליך זה כולל עלויות נוספות גבוהות ויש לנקוט בו רק אם למסורב/ת יש אינטרס "קשה" להכנס לארץ ואם יש נימוקים טובים מדוע לא צריך היה לסרב את הכניסה (למשל: אדם שמגיע ממדינה שאין ממנה חובת אשרה מוקדמת, יש לו כסף לשהייתו בארץ, יש לו מקום לשהות בו ללא תשלום או הזמנת מלון למשך כל שהותו בארץ וכו').
עו"ד אלירן בללי מנוסה מאוד בהגשת עררי סירובי כניסה לישראל וגם בניהול הליכים במחוזי בנושא, כערכאת ערעור, בעל תוצאות מוכחות בהכנסת מסורבי כניסה מאוקראינה למשל – כולל פסק הדין המרכזי בהקשר הכנסת אוקראינים לארץ לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה במרץ 2022 – שהוביל להפסקת נסיונות ביקורת גבולות/רשות האוכלוסין וההגירה/שרת הפנים למנוע את כניסת תושבי אוקראינה לארץ.