עורך דין הגירה | עורך דין הסדרת מעמד | אלירן בללי

מנוע גירוש

מה זה "מנוע גירוש" ואיך מטפלים במקרים אלה

פעמים רבות לקוחות פוטנציאליים מצלצלים לעורך דין בללי ומבקשים כי "יוציא להם מנוע גירוש". לא קיימת בקשה שנקראת "מניעת גירוש" שניתן להגיש כלפי משרד הפנים או משרד הבטחון, אך מפני שלעתים קרובות אנשים תוהים במה מדובר, במאמר קצר זה אסקור את העניין.

ישנם תושבי שטחים המגיעים לישראל לעבודה וממגוון סיבות אחרות, חלקם סקרתי במאמרים קודמים:

  1. המגיעים למטרת איחוד משפחות – תושבי שטחים, נשים וגברים, שהתחתנו עם ישראלים ומבקשים לקבל היתר שהייה בישראל מכח סעיף 7 לחוק האזרחות. הם יכולים להגיש בקשה רגילה לאיחוד משפחות, במטרה להכנס להליך מדורג, שמטרתו הסופית – קבלת מעמד ישראלי (כעבור הרבה שנים ובהנתן שהם עומדים בקריטריון גיל בלבד- גברים מעל 35, נשים מעל 25).
  2. תושבי שטחים שברחו מהשטחים לישראל בשל איום בפגיעה בהם, במאסר, עינויים או הריגה – למשל מאוימים על רקע טענות לשיתוף פעולה עם ישראל או הומוסקסואלים ש"נתפסו" בשעת מעשה ע"י בני משפחתם.
  3. תושבי שטחים הטוענים לשיתוף פעולה ממשי שלהם או של בני משפחתם עם כוחות הבטחון של מדינת ישראל ומבקשים לקבל מעמד ישראלי מכח אותו שיתוף פעולה; הם פונים לגוף שנקרא "מנב"ס" או "מנהלת שיקום סייענים במשרד הבטחון" ואלה לכאורה אמורים לעזור "לשקמם" באמצעות הסדרת שהייה/מעמד בארץ וקבלת תשלומים עבור שרותם בכסף.

במקרים רבים, המגיעים מהשטחים מגישים בקשה והטיפול בבקשה אורך זמן רב, תוך שהרשויות הישראליות השונות – אם זה משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה או משרד הבטחון (גם צה"ל – המנהל האזרחי ו-ועדת מאוימים שבתוכו) מתעכבים מאוד בטיפול בבקשות. במקרים כאלה – וכשמדובר בסכנה מיידית לגירוש למשל לשטחי הגדה המערבית; ואם אותו אדם חושב שעלול להגרם לו נזק בלתי-הפיך מהגירוש, למשל שיהרגו אותו, ניתן לפנות לביהמ"ש המחוזי – או לביה"ד לעררים, לפי הבקשה המקורית שהוגשה, בבקשה לתת צו למניעת גירוש.

חשוב לומר שלא ניתן לפנות לביהמ"ש המחוזי או לביה"ד לעררים בבקשה לצו ללא פתיחת הליך עיקרי, שכן מדובר בצו ארעי/ביניים, כלומר שאינו הסעד המרכזי המבוקש. ברוב המקרים, הסעד המרכזי יהיה מתן מענה לבקשה המקורית. אם לא הוגשה בקשה מקורית או שהפונה (או עורך הדין שלו) התרשל בהגשת הבקשה, ממילא לא ניתן לבקש צו מביה"ד או ביהמ"ש – כי הבקשה  לא תיענה בחיוב. כלומר, שהחשיבות היא מראש להגיש בקשה מלאה ומפורטת ככל הניתן – כולל כל המסמכים המבוקשים מאותה רשות – ואם לא ניתן להשיגם, להסביר בצורה ברורה מדוע לא ניתן להשיגם.

רק במקרה זה – ניתן יהיה להשיג צו למניעת גירוש – וחשוב לדעת שאותו צו תלוי בקיום ההליך הראשי, כלומר שאם הוגשה עתירה כנגד ועדת מאוימים, צריך לדאוג שאותה עתירה תשאר תלויה ועומדת או תגיע להכרעה, כדי שהצו יחזיק. פעמים רבות, לקוחות פוטנציאליים מתקשרים לעורך דין הגירה ושולחים לו בווצאפ תמונות של "צווים" מהליכים חסויים כאלה ואחרים הקשורים בוועדת מאוימים. כשהוא שואל אותם אם בכלל הגישו בקשה לוועדת מאוימים למשל, הם אומרים שאינם יודעים ושהם שילמו עבור הצו לעורך דין. בנוסף – ובאופן מוטעה ושגוי באופן מוחלט – הם בטוחים שקיים רישום של הצווים למניעת גירוש ("מנוע גירוש") במסוף משטרתי. מדובר בהליכים חסויים ואין לכל שוטר גישה לדבר כזה במסוף שלו באופן טבעי – ואם מישהו אמר לכם אחרת – הוא משקר.

עורך דין אלירן בללי מנוסה מאוד בהגשת בקשות לאיחוד משפחות, לוועדת מאוימים ולשיקום במשרד הבטחון בהצלחה רבה עד הגעה לתוצאה האפשרית הטובה ביותר. עורך דין אלירן בללי מנוסה מאוד גם בפנייה לבתי הדין ובתי המשפט כשאותן בקשות "נופלות בין הכסאות" ולא מטופלות זמן רב – תוך החזרת עניינם של לקוחות המשרד לבחינת הגוף הרלוונטי ולקבלת תוצאה סופית בבקשה.

Call Now Button