באמצע חודש מרץ 2022 התבקשתי ע"י גורמים בלשכת עורכי הדין לסייע בהתנדבות לאזרחים אוקראינים שהגיעו לארץ תוך שהם בורחים מהמלחמה בארצם, לאחר תקיפת רוסיה. הגיעה אליי שיחה ביום שבת אחה"צ שם נאמר לי שישנה אוקראינית אותה מנסים אנשי ביקורת גבולות לגרש בטיסה חזור לאירופה כבר מחר בבוקר, תוך שהיא מעולם לא הפרה את חוקי ההגירה של ישראל קודם לכך ושיש לה חבר/ה ישראלי/ת שמוכן לארחה בשהותה בארץ.
אותה עת אף אחד לא ידע כמה זמן תימשך הלחימה באוקראינה ואף אחד לא סבר שתמשך זמן ארוך כל-כך ותוביל למשבר הפליטים של כניסת אוקראינים לישראל הקשור באוקראינים שהחליטו להמלט למספר רב של מדינות בעולם המערבי. במדינות העולם, רובן, ניתן לאותם אוקראינים מקלט: הם קיבלו סיוע במגורים, עבודה וכיו"ב. בישראל, לא רק שלא נתנו להם להכנס לפה (ואלה שהגיעו – הגיעו כמעט כולם לקרובי משפחתם הישראלים, או השוהים פה כחוק, מתוך זה שמדובר במקום שיש להם איך לשרוד בו, קורת גג, מזון וכו' – שכן בשאר המדינות קיבלו אותם בזרועות פתוחות הרבה יותר ממילא) אלא ניסו לסכל את כניסתם של האוקראינים בכל דרך באמצעות סמכותה הרחבה של שרת הפנים בהקשר אישור כניסה לארץ – גם של כאלה ממדינות כמו אוקראינה, שלא נדרשת מאזרחיהן הוצאת אשרה מוקדמת לכניסה לישראל בכלל.
הגשתי ערר על סרוב כניסה לביה"ד לעררים, מאחר שהאוקראינית המדוברת, הייתה אמורה להיות מגורשת יום למחרת, יום ראשון, בבוקר. התקבל בערר צו – אך הערר עצמו נדחה לקראת שעות אחה"צ ונקבעה לאותה אוקראינית טיסה חזור ליום שני בבוקר.
אותה עת היו מעורבים בטיפול עורכי דין נוספים שהתבקשו לסייע מטעם חמ"ל שהוקם ע"י לשכת עורכי הדין. אך רק אנוכי סבר שיש לערער על המקרה בשעות הלילה לשופטת תורנית בביהמ"ש המחוזי. התקבל צו ארעי למניעת גירושה של האוקראינית ע"י שופטת תורנית ואותה שופטת ביקשה להביא את המקרה כבר למחרת מול שופטת המצויה יותר בתחום כניסה לארץ (מדובר בשופטת בכירה בביהמ"ש המחוזי בת"א, אך שאינה מטפלת לרוב בנושאי אשרות ומעמד).
ביום שני בשעה 8:00 הייתה קבועה לי פגישה מראש לייצוג באחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה במרכז. שלחתי את ההחלטה בשעות הלילה לשאר המעורבים בחמ"ל למניעת גירוש האוקראינים. בשעה 10:00 בערך סיימתי את הפגישה והתחלתי בנסיעה לכיוון משרדי. ב-10:40 קיבלתי שיחה מעורכת דין אחרת, שם נאמר לי שהגישה ערר שנכשל גם כן יום לפני – ושהאוקראינית שהיא ייצגה עומדת להיות מגורשת בשעה 13:30 אותו יום בטיסה חזור. על פסק הדין הזה של ביה"ד לעררים, הגשתי ערעור מנהלי דחוף לביהמ"ש המחוזי – וניתנה ההחלטה המצורפת למעלה – שם החלה בעצם קריסת נסיונה של שרת הפנים, דאז איילת שקד, למנוע כניסת האוקראינים. בהחלטה נקבע שאין למנוע שרירותית כניסת אוקראינים לארץ. בהמשך אף נפסק שיש לאפשר את כניסתה של אותה אזרחית אוקראינה ללא תנאים – וזאת על אף שהיא בעבר הפרה את אשרתה במדינת ישראל, שכן שהתה זמן מעבר לאשרה שניתנה לה כחוק לעבודה – שכן היה לה ידיד ישראלי ששמע על מצבה הקשה (היא גרה קודם לכן בבית סירה קטן בסלובקיה, ללא חימום – מתוך מחסור אמיתי בארצות הסמוכות לאוקראינה במקומות מגורים סבירים בחורף הקשה שם) והזמין אותה לגור עימו בארץ בינתיים. באותו הליך אף נפסקו לחובת המדינה 20,000 ש"ח הוצאות (החלטה חריגה מאוד) לטובת תשלום שכר טרחת עורכי הדין שייצגו במקרה עקב התנהלותה הנפסדת של המדינה בטיפול והשתדלותם של עורכי הדין לסייע לאוקראינים שברחו מהמלחמה.
בהמשך סייעתי לעוד מספר מבקשות מקלט מאוקראינה להכנס לארץ באמצעים משפטיים לאחר המשך נסיונות הסרוב לכניסתן. על המקרה ומקרים דומים דובר ופורסם בעיתונות, כמו גם על ההחלטות ופסקי הדין. פסק הדין בתיק ונימוקיי וטענותיי שהתקבלו ע"י ביהמ"ש שימשו גם בעתירה, בדיון ששודר בשידור ישיר מביהמ"ש העליון, בעתירה שהוגשה כנגד מתווה כניסת האוקראינים של השרה שקד – שצלחה גם כן ושבעקבותיה בוטל המתווה.
מעבר לכתבה בעיתון הארץ >> בלחיצה כאן
